שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

ממשיכות להתקרב: ישראל ואיחוד האמירויות ישתפו פעולה בפרויקטים באפריקה

משרדי החוץ מקימים יחד מאגר מידע שיחבר בין חברות משתי המדינות • הפרויקטים המשותפים יתמקדו בחקלאות ומים, ובתקשורת ודיגיטל • "האמירתים מכירים את המוניטין שיצא לחברות ישראליות בפרויקטים ביבשת, יש פה פוטנציאל כלכלי גדול"

דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מונפים בכביש סמוך לנתניה (ארכיון) , .
דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מונפים בכביש סמוך לנתניה (ארכיון), צילום: .

יוזמה כלכלית חדשה פרי הסכמי אברהם: ישראל ואיחוד האמירויות ישתפו פעולה בקידום פרויקטים באפריקה. את היוזמה מקדמים משרדי החוץ של שתי המדינות, שמקימים בימים אלה מאגר מידע אשר יחבר בין חברות מישראל ומהאמירויות. לאחר מחקר שוק הוחלט כי הפרויקטים המשותפים יתמקדו בשני אשכולות תחומיים: חקלאות ומים, ותקשורת ודיגיטל. 

ההסכם החדש הוא שלב נוסף בהתפתחות המהירה של היחסים הכלכליים בין המדינות: בעקבות הסכמי אברהם זינק היקף הסחר בין ישראל לאמירויות ב-438% בתוך שנה והגיע ל-3.7 מיליארד שקלים - יותר מאשר היקף הסחר בין ישראל למצרים. על פי ההערכות היקף הסחר צפוי להגיע למילארדי דולרים מדי שנה כבר בשנים הקרובות. כחלק מתהליך זה נחתם בסוף חודש מאי הסכם סחר חופשי מלא בין המדינות. 

"בחלוף כשנתיים מחתימת הסכמי אברהם, ובהמשך להנחת תשתית הסכמית מקיפה והקפיצה בסחר ההדדי, שיתוף פעולה עסקי במרחבים שלישיים מהדק את הקשרים בין הכלכלות ומוסיף מימד של עומק למכלול היחסים בין המדינות", אמרה ל"ישראל היום" יעל רביע-צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ. 

החתימה על הסכמי אברהם, ספטמבר 2020, צילום: אי.פי

"בני השיח שלנו באמירויות שיקפו בפנינו עניין רב של חברות מקומיות לשתף פעולה עם חברות ישראליות בפרויקטים באפריקה. האמירתים מכירים את המוניטין שיצא לחברות ישראליות בפרויקטים ביבשת, ויש פה פוטנציאל כלכלי גדול מאוד. בנוסף, יש חשיבות להתמודדות המשותפת עם אתגרים גלובליים, ובראשם משבר האקלים והשפעותיו על המזרח התיכון ועל יבשת אפריקה".

במסגרת המיזם של משרדי החוץ באבו דאבי ובירושלים, יגישו חברות משתי המדינות מועמדות להיכלל במאגר מידע משותף, על פי קריטריונים שהוגדרו מראש. מאגר זה ייצור חשיפה הדדית שתאפשר קידום של פרויקטים משותפים באפריקה, שבהן כל חברה תביא את החוזקות שלה. בנוסף, משרדי החוץ של ישראל והאמירויות יסייעו לחברות בעבודה מול הממשלות באפריקה.

הצד האפריקאי

המיזם יתמקד בשש מדינות ביבשת - אוגנדה, קניה, ניגריה, גאנה, חוף השנהב וסנגל - שנבחרו על פי קריטריונים של רמת היכולת לקדם עסקים, בשלות מדינית, פרויקטים שנמצאים על הפרק וכדומה. עוד נבדק אופיו של הביקוש לפרויקטים כלכליים במדינות אלה ביחס ליתרונות היחסיים של חברות מהאמירויות ומישראל.

לדברי רביע-צדוק, אוכלוסיית אפריקה צפויה לגדול מ-1.3 מילארד בני אדם ב-2020 ל-2.5 מיליארד ב-2050, אז כרבע מאוכלוסיית העולם תתגורר ביבשת. "על פי הבנק לפיתוח אפריקה היבשת זקוקה להשקעות של בין 130 ל-170 מיליארד דולר בתשתיות, כך שמספיק לתפוס נתח קטן מזה על מנת לייצר רווח עצום.

"במבט קדימה, אפריקה נתפסת בעולם כאסם תבואה עתידי וישראל מביאה איתה יכולות ומוניטין עולמיים מהדרגה הגבוהה ביותר בתחומי החקלאות והמים. גם בכל מה שקשור לאשכול התחומים השני שבו נתמקד, של תקשורת ודיגיטל, היכולות הישראליות הן מהמובילות בעולם והפרויקטים שנבחן עוסקים במגוון תחומים - ביניהם סייבר, סלולר, פינטק, ממשל זמין ועוד - שלהם יש ביקוש עצום באפריקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר